ידין, בנם של רבקה (סלומון) ועו"ד צבי טננבוים ז"ל, דור שביעי בארץ, נולד וגדל בצהלה. בהיותו בן 11 החל ללמוד נגינה בחליל צד כתלמידו של ד"ר אורי טפליץ, החלילן הראשי של התזמורת הפילהרמונית. ידין זכה במלגות מטעם קרן שרת ובשני פרסים מטעם הקונסבטוריון הישראלי למוסיקה. עם גיוסו לצה"ל הוצע לידין לשרת במסגרת תזמורת צה"ל, אך הוא בחר להתנדב לשרות קרבי.

בליל 7 באוקטובר 1973 לחם ידין כתותחן-טנק על הסוללה שמצפון למעוז "מפרקת", על קו המים של תעלת סואץ בסיני. בחצות נתקע הטנק ליד הסוללה, בדיוק מול הפרצה שבה אמורים היו השריון והחי"ר המצרים לצלוח. למרות שהטנק היה נטול כושר-תנועה, החליט הצוות להישאר בטנק ולהמשיך להילחם בצריח בלבד. כאשר החלו הטנקים המצרים לחצות את הגשר, השמיד ידין טנק מצרי וטרקטור, ובקרב בין הטנק שלו לשריון המצרי הצולח - נפגע הטנק, וידין נהרג. במעשהו זה גילה אומץ-לב ודביקות במשימה למופת. על אומץ ליבו ומסירותו הוענק לידין, לאחר מותו, "עיטור המופת". ידין, שהוכרז תחילה כנעדר, הובא לקבורה באוקטובר 1974. בן 19 היה בנופלו.

למרות שנפל בגיל צעיר השאיר אחריו ידין עיזבון מוסיקלי עשיר, המושמע עד היום מעל גלי האתר. יצירות אלו כוללות את נגינת הסולו של ידין ליצירה המוזיקלית, שנכתבה על ידי אריאל זילבר, המלווה את הסרט "לאן נעלם דניאל ווקס", וקטעים מתוך סוויטה מספר 2 לחליל ולתזמורת מאת י.ס.באך מההקלטה הפומבית של תוכנית הרדיו "תשואות ראשונות", שנבחרה בשעתו לתוכנית השנה.

קטעי מוזיקה אלו, המבוצעים על ידי ידין, וקטעי מוזיקה נוספים לחליל, המבוצעים על ידי ידין בהרכבים מוזיקליים שונים, יצאו לאור, לאחר מותו, בתקליט "החליל שלא נדם – קטעים לחליל בביצוע ידין טננבוים" (הפקה הד ארצי, 1975).

המלחין והמנצח ליאונרד ברנשטיין, לאחר ששמע את סיפורו של ידין, כתב את היצירה "חליל" לזכרו. "יצירה זו מוקדשת לרוחו של ידין ואחיו שנפלו. מעולם לא הכרתי את ידין טננבוים, אולם אני מיטיב להכיר את רוחו" כתב ליאונרד ברנשטיין. ביצוע הבכורה של היצירה "חליל" (נוקטורנו לחליל סולו, לתזמורת כלי קשת וכלי נשיפה) התקיים בתל- אביב, ובברכת הסולטן בירושלים, במאי 1981, בניצוחו של ליאונרד ברנשטיין ובביצוע החלילן זאן פייר רמפל והתזמורת הפילהרמונית הישראלית. מאז, נוגנה היצירה "חליל" עשרות פעמים, בכל רחבי העולם, על ידי מיטב התזמורות וטובי החלילנים. בשנת 2008 לרגל ציון 90 שנה להולדתו של לאונרד ברנשטיין ו-50 שנה להיותו המנצח של התזמורת הפילהרמונית של ניו-יורק, בוצעה היצירה "חליל" בקונצרט של התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של גוסטבו דודמל, והסולן אייל עין-הבר, בהיכל התרבות בתל-אביב, בקרנגי הול בניו-יורק ובערים נוספות ברחבי ארצות הברית.

החלילנית האמריקאית, פאולה רוביסון, לאחר ששמעה את סיפורו של ידין ואת ביצועיו בתקליט לזכרו, בחרה לשלב בפרויקט מוזיקלי, עליו זכתה בשנת 2008 בפרס מטעם " הקרן להקלטות קלאסיות" (“The Classical Recording Foundation”) את פס הקול של הסרט "לאן נעלם דניאל וקס", שבוצע במקור על ידי ידין, וכינתה אותו "שירו של ידין" (“Yadin’s Song”). פאולה רוביסון ניגנה את היצירה במעמד קבלת הפרס בקרנגי הול בניו-יורק.

בתיה לישנסקי, כלת פרס ישראל לפיסול, יצרה את הפסל "חלילן", לזכרו על פי דמותו של ידין. הפסל מוצב בהיכל התרבות בתל-אביב. זכרו של ידין מונצח גם במוזיאון ישראל בירושלים, ביד ושם בירושלים ובמוזיאון ארץ ישראל בתל-אביב.

במלאות 40 שנה לנפילתו של ידין יצא לאור מחדש התקליט "החליל שלא נדם – קטעים לחליל בביצוע ידין טננבוים" במתכונת של דיסק.

למעוניינים בקבלת הדיסק נא למלא את הפרטים הבאים: